האראלד הרביעי, מלך נורווגיה
לידה |
1102 אירלנד או האיים ההברידיים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
14 בדצמבר 1136 (בגיל 34 בערך) ברגן, נורווגיה | ||||||
שם מלא | האראלד גילה | ||||||
מדינה | נורווגיה | ||||||
בת זוג | אינגריד | ||||||
שושלת גילה | |||||||
| |||||||
|
האראלד גילה (בנורדית עתיקה: Haraldr gilli, או Haraldr gillikristr, בנורווגית: Harald Gille; 1102 - 14 בדצמבר 1136) היה מלך נורווגיה מ-1130 ועד מותו תחת השם האראלד הרביעי. מקור כינויו גילה הוא ככל הנראה מהכינוי Gilla Críst (משרת המשיח).
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האראלד גילה נולד בשנת 1102 לערך באירלנד, או בסבירות נמוכה יותר, באיים ההברידיים. על פי הסאגות, נוצר הקשר שלו עם נורווגיה באמצעות היכרות עם סוחרים נורווגים, בין השאר רוגנוולד קלי קולסון, שמאוחר יותר היה לרוזן אורקני. בערך בשנת 1127 יצא האראלד לנורווגיה והכריז על עצמו כבנו הבלתי חוקי של מלך נורווגיה המנוח, מגנוס השלישי, ששהה באירלנד זמן קצר לפני מותו ב-1103. למעשה אפשרות זו מתקבלת על הדעת, שכן קיימים דיווחים על צאצאים אחרים של מגנוס במקורות האיריים וידוע על קשר שלו לפחות עם אישה אירית אחת.[1] כתוצאה מכך טען האראלד להיותו אחיו למחצה של מי שהיה אז מלך נורווגיה, זיגורד הראשון. הוא עבר ככל הנראה בהצלחה את משפט האל. זיגורד הסכים להכיר בקרבת המשפחה לכאורה בינו לבין האראלד בתנאי שזה האחרון ישבע שהוא לא יטען לכס המלוכה כל עוד הוא או בנו, מגנוס, בחיים. האראלד שמר על שבועתו עד למותו של זיגורד ב-1130.
מלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]האראלד היה בטנסברג כאשר הגיעה לאוזניו הידיעה על מותו של זיגורד. הוא כינס אספה ובה הוא נבחר להיות למלכה של מחצית נורווגיה. מגנוס חויב לחלוק את הממלכה עם האראלד.[2] לזמן מה מלכו השניים כששלום שרר ביניהם. לאחר ארבע שנים של שלום מתוח, החל מגנוס להתכונן בגלוי למלחמה כנגד האראלד. ב-9 באוגוסט 1134 הוא הביס את האראלד בקרב פרלב וזה נמלט לדנמרק. בעקבות ניצחון זה פיזר מגנוס את צבאו ויצא לברגן כדי להעביר שם את החורף. אז שב האראלד לנורווגיה בראש צבא חדש, וכשהוא נתקל בהתנגדות מעטה, הוא הגיע לברגן לפני חג המולד. מאחר שלרשותו של מגנוס עמד מספר מועט של אנשים, נפלה העיר בקלות לידי צבאו של האראלד ב-7 בינואר 1135. מגנוס נשבה והודח מכס מלכותו. עיניו נעקרו, הוא סורס ורגלו נכרתה ולאחר מכן הוא נכלא. כעת מלך האראלד על נורווגיה עד 1136, כאשר הוא נרצח על ידי זיגורד סלמבה, שגם הוא טען להיותו בן בלתי חוקי של מגנוס השלישי.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האראלד נשא לאישה את אינגריד, בתו של רגנוולד אינגסון, בנו ויורשו של אינגה הזקן, מלך שוודיה. יחד הם הולידו את בנם אינגה. על פי הסאגות היה האראלד נשוי קודם לכן לביאוק, אם בנו אייסטיין. בין פילגשיו של האראלד הייתה תורה, בתו של גורטורם גרברדה, שהייתה אמו של זיגורד. כמו כן היה לו בן בשם מגנוס שמת ב-1145 בגיל 10. כל ארבעת בניו של האראלד הרביעי היו מלכי נורווגיה.
הקשר ההיסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פחות או יותר החל ממועד עלייתו של האראלד הרביעי לכס המלוכה, החלה תקופת מלחמת האזרחים הנורווגית שנמשכה עד 1240. במהלך תקופה זו התחוללו מספר עימותים משולבים ברמות שונות של עצימות. הרקע לעימותים אלו היה סדר הירושה הנורווגיה שהיה לא ברור, המצב החברתי והמאבק בין הכנסייה לבין המלך. במלחמה זו היו שני צדדים עיקריים, בתחילה הם לא הוגדרו בשמותיהם, אך בסופו של דבר הם כונו ה"בגלר" וה"בירקביינר". בדרך כלל התקבצו פלגים אלו סביב בן משפחת המלוכה ששימש להם מנהיג בובה והם נאבקו כנגד חברי הפלג השני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האראלד הרביעי, מלך נורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)